למרות שהביטוח הלאומי הפר חמורות את זכות הטיעון - לא יתערב ביהמ"ש בהחלטת

2.       למעשה, אין חולק שהתובע לא ביטח את האביזרים המיוחדים האמורים בביטוח נפרד מביטוח המכונית עצמה. אין גם חולק שהתובע התחייב כלפי הנתבע לבטח את האביזרים. המחלוקות מתייחסות לשני עניינים הקשורים זה בזה; הענין האחד - האם ביטוח המכונית עצמה, כולל כבר את ביטוח האביזרים המיוחדים (כטענת התובע) או שמא הוא לא כלל זאת  (כטענת הנתבע) , ו הענין השני - בהנחה שהביטוח של המכונית אינו כולל את הביטוח של האביזרים המיוחדים - האם התובע היה יכול לבטח את האביזרים המיוחדים בנפרד (כטענת הנתבע) או שמא - חברת הביטוח לא איפשרה לו לבטח אותם בנפרד (כטענת התובע).

אלה העובדות

3.       התובע לוקה בניידותו באופן חמור. הוא נאלץ להשתמש בכסא גלגלים באופן קבוע. התובע הוכר כזכאי להטבות שונות מכח ההסכם שנחתם ביום 1/6/77 בין ממשלת ישראל לבין הנתבע, בענין גמלת ניידות (שייקרא להלן: הסכם הניידות"").

4.       כדי שהתובע יוכל להשתמש בכלי רכב, על כלי הרכב להיות מאובזר באביזרים מיוחדים שונים שיאפשרו את כניסתו של התובע לכלי הרכב ואת נהיגתו בו.

5.       בשנת 2000, ביקש התובע הלוואה עומדת לשם רכישת כלי רכב וכן ביקש הלוואה עומדת לרכישת אביזרים מיוחדים. ביום 18/8/00, חתם התובע על מסמך שכותרתו (המוזרה לכשעצמה) היא: "כתב התחייבות למקבל הלוואה לרכישת אבזרים מיוחדים לרכב לאבזרים מיוחדים".

          בסעיף 7א לאותו מסמך נכתבה התחייבותו של התובע לעשות כך:

"לבטח את האבזרים המיוחדים בביטוח לפי מלוא ערכם כפי שהיה ביום שבו הותקנו ברכב, כנגד כל הסיכונים המקובלים לגבי ביטוח רכב מקיף.".

          בסעיף 9א(6) למסמך האמור נכתבה התחייבותו של התובע בענין החזרת ההלוואה העומדת לרכישת האביזרים המיוחדים, אם בטרם חלוף 5 שנים מיום מתן ההלוואה, התובע יפר התחייבות מהתחייבויותיו כלפי הנתבע.

          בסעיף 9ב(1) לאותו מסמך נאמר כי במקרה כגון זה האמור בסעיף 9א(6) למסמך, החזרת ההלוואה תהיה בסכום שייקבע על פי שווי האביזרים המיוחדים ביום ההחזר, בהתאם לקביעת שמאי מוסמך שימונה על ידי הנתבע, בהתחשב בגובה ההלוואה ובעלות האביזרים המיוחדים בעת רכישתם.

6.       בעזרת ההלוואה העומדת שניתנה לתובע לרכישת כלי רכב ולרכישת אביזרים מיוחדים, קנה התובע כלי רכב מסוג פורד אקונוליין, מודל 2001, שמספר הרישוי שלו היה: 98-861-29 (והוא ייקרא להלן: " הפורד"). התובע רכש גם אביזרים מיוחדים שהותקנו בפורד.

7.       התובע ביטח את הפורד וכן ביטח, בנפרד, את האביזרים המיוחדים שהותקנו בו. הביטוח האמור היה בתוקף עד חודש מרץ 2002.

          לגרסת התובע, לקראת חידוש הביטוח, פנתה אליו הפקידה מחברת הביטוח, שאלה אותו אם הוא מעוניין להמשיך לבטח את האביזרים המיוחדים, והוא השיב בחיוב. לאחר מכן, חברת הביטוח לא המשיכה את ביטוח האביזרים המיוחדים, והתובע - לגרסתו - לא שם לב לכך שהפרמיה הופחתה עקב כך. (נעיר כי שיעור הפחתת הפרמיה לא הוכח לנו, ואין אנו משוכנעים שהסכום שב"כ הנתבע נקבה בו, בשאלותיה לתובע ובסיכומיה, הוא הסכום הנכון).

          אין אנו מקבלים את גרסת התובע, מאחר שאין זה סביר בעינינו שחברת הביטוח תיזום הפסקה של ביטוח האביזרים, ובכך תפעל בניגוד לדרישת הלקוח שלה. אילו היינו חושדים בחברת הביטוח כי היא פעלה בניגוד לרצונו של התובע, היינו יכולים להעלות על דעתנו שלמרות בקשת התובע להפסיק חלק מהביטוח - המשיכה החברה לגבות פרמיה על כך. אולם, לחלוטין בלתי סביר בעינינו שחברת הביטוח יזמה פניה אל התובע כדי לדעת אם להמשיך לבטח את האביזרים המיוחדים, ודווקא משהשיב בחיוב - החברה הפסיקה את הביטוח.

          לפיכך, אנו סבורים שהעובדה שביטוח האביזרים המיוחדים לא נמשך החל מאפריל 2002, נובעת מהוראה שהתובע נתן לחברת הביטוח.

8.       האביזרים המיוחדים בפורד לא בוטחו בכל התקופה שמאפריל 2002 ועד מרץ 2006.

9.       בשנת 2006 פעל התובע להחלפת מכוניתו. הוא שב וביקש מהנתבע לקבל הלוואה עומדת לרכישת מכונית חדשה והלוואה עומדת לרכישת אביזרים מיוחדים למכונית זו.

10.     ביום 16/2/06 או בסמוך לפני כן, חתם התובע על מסמך שכותרתו "כתב התחייבות".